אורן גרצמן - אתר יצירות - חושב-כותב

  אמנים בכלל וסופרים בפרט, כפי שנראה מייד, סובלים מבעיית פרנסה קלה. הבעיה הופכת לקיומית כאשר צרכי היום יום מתבססים על יכולת היצירה. היכולת ליצור אינה הגורם היחיד במשוואה הסבוכה הזו. בסופו של יום היצירה צריכה לספק אמצעים קיומיים ליוצר וכפי שנהוג לומר לכל ילד שבטעות חושב שיוכל לעשות משהו טוב עם היצירה שלו: "עם סיפור טוב לא הולכים למכולת."

 

  אם כך, מה הבעיה באמת למכור סיפור טוב? הרי סיפור - יש, הוא טוב - זה ברור, אז מדוע שמישהו לא יסכים לשלם בכדי לקרוא אותו? אבל… אולי השאלה צריכה להיות הפוכה? מדוע שמישהו כן יסכים לשלם בכדי לקרוא אותו?

 

  הבעיה נעוצה באופי של אותו סופר ומעטים הם אלו שמתגברים על בעיה זו באופיים. אני מייחד מאמר זה לסופרים משני טעמים עיקריים:

1. אני סופר בעצמי, אז אני מחלק לעצמי טובות הנאה.

2. יצירה ספרותית בסדר גודל של רומן ומעלה גוזלת זמן רב של עבודה.

  אמנם ישנם אמנים רבים שיטענו שטעם מס' 2 תקף גם בעבורם, אך טעם מס' 1 הופך את הטיעון שלהם ללא רלוונטי. אם כן - לאחר שהבהרנו לאן פנינו מועדות, פחות או יותר, הבה נצלול יחדיו אל לב המאפליה…

 

  הסופר הינו מתבודד מטבעו. אם אינו מתבודד אז לפחות יש לו היכולת לצלול לעולמות אישיים כאוות נפשו ואז לחזור אל עולם בני התמותה כאילו דבר לא אירע. מכיוון שכבר ציינתי שיצירה ספרותית גוזלת זמן רב, ומכיוון שזו נעשית כאשר האמן נמצא לבדו, אפשר להסיק שרוב רובם של הסופרים הינם מתבודדים כרוניים או שאם היו אבודים על אי בודד משלחת הצלה הייתה מוצאת אותם שפויים לגמרי לאחר שנים ארוכות של בדידות.

 

  מצד שני צריך עבודה, צריך פרנסה, צריך לאכול כי בלי אוכל אין סופר ובלי סופר אין ספר ובלי ספר אין עבודה… טוב, אתם מבינים לאן זה מגיע. אם הסופר הינו אדם מופנם יתר על המידה, גדולה ככל שתהיה יצירתו, אף נפש חיה לעולם לא תזכה לקרוא אותה. כמה סופרים נסתרים כאלו קיימים בעולמנו מבלי שאף אחד שם ליבו אליהם? הם היו ויהיו כגפרור הדולק לרגע קט בבהירות ועוצמה ואז כבה לעולמי עולמים. אשרי הגפרור...

 

  הסופר, מעצם מהות יצירתו, מתקשה מאוד להוציאה החוצה. אם דרוש אופי מתבודד ומופנם בכדי ליצור אזי כיצד יוכל אותו סופר להתנהג בצורה מוחצנת ולהוציא את יצירתו לאור? לאור הכוונה היא מחוץ למגירה הסודית אליה הוא מכניס את כל כתבי היד שלו מדי ערב.

 

  הגענו אם כן ללב ליבו של פרדוקס הסופר:

• בכדי ליצור יצירות ספרותיות ארוכות נדרש זמן רב של עבודה עצמאית.

• בכדי שאדם יוכל לשהות עם עצמו במשך זמן רב נדרש אופי מופנם.

• בכדי להוציא לאור יצירה ולבקש כסף בעבודה נדרש אופי מוחצן.

• בעלי אופי מוחצן מתקשים לשהות עם עצמם במשך זמן רב.

• אנשים המתקשים להתבודד במשך זמן רב מתקשים ליצור יצירות ספרותיות.

 

  אם כן - כיצד ייתכנו יצירות ספרותיות מוכרות בעולמנו? העובדות מדברות בעד עצמן. הרי ישנם סופרים רבים המצליחים להתפרנס מעבודתם היצירתית, כלומר ישנם לא מעט המצליחים להתגבר על הפרדוקס הבעייתי שהצגתי. כיצד הם עושים זאת? נוכל למנות כמה דמויות עיקריות במחזה שלנו:

1. הסופר הפופולרי: בעל יכולת להתבודד וליצור ספרות טובה לצד יכולת עסקית טובה ובעיקרון אופי מוחצן הרבה יותר חזק מהנטייה להתבודדות.

2. הסופר המקושר: אדם מוחצן ופופולרי היודע למנף את קשריו החברתיים ליצירות ספרות, לא תמיד טובה…

3. המטאור המופנם: סופר שהתגלה במקרה על ידי האנשים הנכונים בזמן הנכון. אילו לא היו מגלים אותו אותם אנשים לעולם לא הייתה יצירתו רואה אור.

 

  בכל זאת, אנחנו אומרים לעצמנו, זה מובן - הרי אין אפשרות שיהיו סופרים רבים בעולמנו, הרי זה לא מקצוע מבוקש כמו נניח רופא, רואה חשבון, עורך דין, נהג, חקלאי… רגע אחד - הבעיה לא נעוצה בביקוש, נכון? כמה אנשים אתם מכירים שיכולים להעיד שמעולם לא קראו יצירה ספרותית? כמה אנשים שאתם מכירים לא קראו ספר בשנה האחרונה? כמה אנשים כאלו לא קראו ספר בחודש האחרון?

 

  אז אם כולנו שונים, או לפחות כך היינו רוצים להאמין, וכולנו קוראים ספרים בקצב כזה או אחר, אזי סופר הוא אחד מהמקצועות המבוקשים ביותר בעולם! אנחנו צורכים ספרות מדי יום, אם כך מדוע ישנם מעט סופרים? אפשר להבין מדוע ישנם למשל תאגידי מזון ענקיים חובקי עולם בכדי שנוכל לקבל מזון סביר במחיר סביר. אם כך - אנלוגיה מתבקשת תהיה להוצאות הספרים הגדולות שבכדי לשרוד חייבות ממש כמה שיותר סופרים מהסוג הפופולרי או המקושר ואם מישהו שם הצליח לעלות במקרה על מטאור מופנם אזי לפחות הוצאת הספרים יוצאת ברווח טוב.

 

  גבירותיי ורבותיי, חדשות מעולות! לא אלאה אתכם יותר במילים מעבר לגירוי מחשבתכם בנושא זה. די לי בעצם נטיעת מחשבה זו במוחכם הקודח בכדי שזו תעשה את דרכה הלאה אל אוויר העולם. גבירותיי ורבותיי, השעה היא המאה העשרים ואחת והרי מבזק חדשות מפי כתבנו לענייני תרבות:

• רשתות התקשורת הגיעו לבשלות המיוחלת!

• כל אחד יכול להוציא לאור את יצירתו - המגירה הפיזית כבר לא קיימת!

• רמת ההחצנה הנדרשת מסופר בכדי להוציא לאור הינה מזערית - כל שעליו לעשות הוא להתבודד עוד מעט, ליצור אתר, בלוג, מדיה כלשהי ברשת האינטרנט והנה, בן רגע, יצירתו נולדת לאוויר העולם - מזל טוב!

• הקשר בין הפיזי לוירטואלי הולך ומתחזק - כל אחד שעדיין מאמין שלא נס ליחו של ספר הנייר יוכל להדפיס בכמויות קטנות מבלי לשבור את קופת החסכונות שלו.

 

חברים וחברות, היצירה הספרותית של המין האנושי נמצאת על סף תור זהב שלא נראה כדוגמתו וכך, למרות הפרדוקס שהצגתי בתחילת המאמר, אני יודע שהעתיד מבטיח יותר מאי פעם. אם למישהו היה ספק כלשהו האם ליצור או לא ליצור, להיות או לא להיות - זו לא שאלה! אני מקווה שלפחות לחלקכם, ספק זה הוסר מלבכם ותמשיכו מכאן הלאה, בדיוק כמוני, לשוט מעבר לשקיעה.